פסק-דין בתיק ת"א 700133/03

: | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום אשדוד
700133-03,620-06
11.9.2011
בפני :
גיל דניאל

- נגד -
:
נ.ק.ע בוני הגליל בע"מ
:
איזוטופ בע"מ
פסק-דין

התובעת הינה חברה העוסקת בעבודות עפר, בניה ופיתוח. התובעת ביצעה עבודות סלילה ופיתוח במועצה המקומית כפר ורדים. במסגרת זו, הזמינה התובעת מהנתבעת בדיקות התאמה לתקן.

לטענת התובעת, בדיקות המעבדה שבוצעו על ידי הנתבעת, ביחס לשכבת המצע של המדרכה והכביש, העלו תוצאות חיוביות לגבי התאמת העבודות ורמת ביצוען לדרישות התקן. עקב ספקות וחשדות שהועלו על ידי מתכנן העבודה (אשר שימש כ"פיקוח עליון") ועל רקע בדיקות חוזרות, עלה כי הבדיקות הראשונות לוקות בחוסר מהימנות ובחוסר דייקנות ולא שיקפו נאמנה ונכונה את המצב בשטח. הבדיקות החוזרות העלו כי השטח אינו מהודק כראוי ועל כן אינו עומד בדרישות התקן.

התובעת טוענת, כי בגין התרשלות הנתבעת בביצוע הבדיקות נגרמו לה נזקים אשר באו לידי ביטוי בצורך של התובעת לפרק את השטח ולבצעו מחדש.

הנתבעת טוענת כי התובעת לא הודיעה לפיקוח על ביצוע הבדיקות ונציג התובעת הוא זה שהכתיב את מיקום נקודות הבדיקה ואת מספרן. לטענת הנתבעת, התובעת הזדרזה ומיד עם קבלת תוצאות הבדיקות, המשיכה בביצוע העבודה. התובעת היא זו שהתרשלה בביצוע העבודה, ובפרט בהידוק הקרקע, ואינה יכולה להטיל על כתפי הנתבעת את תוצאות עבודתה הרשלנית.

הנתבעת שלחה הודעה לצד שלישי נגד מי שהיה אחראי על "הפיקוח הצמוד", וכן נגד המהנדס שפעל מטעמו, אשר הוגדר כ"מפקח האתר". לטענת הנתבעת, אחריותם וחובתם של גורמי הפיקוח לוודא כי הקבלן מבצע  את העבודה על פי הסטנדרטים הקבועים ומסמכי החוזה וכנדרש על פי התקן. הנתבעת טוענת כי צדדי ג' התרשלו בקשר לקביעת מספר הבדיקות ומיקומן, והיה עליהם לוודא כי אלו יעמדו בסטנדרטים הקבועים במפרט הכללי (המהווה חלק מחוזה ההתקשרות בין התובעת ליזם).

צדדי ג' טוענים כי טענות הנתבעת כוללות סתירה פנימית. מחד, הנתבעת טוענת כי התובעת  לא הזמינה את הפיקוח במועד הבדיקות ולא אפשרה לפיקוח לעקוב אחר אופן ביצוען. מאידך, הנתבעת טוענת כי המפקחים לא פיקחו על ביצוע הבדיקות כפי הנדרש. לטענת צדדי ג' הם ביצעו את עבודת הפיקוח באופן ראוי, ומכל מקום, לא היו יכולים לגלות הליקוי בעבודת התובעת במועד מוקדם יותר.

הואיל והתובעת לא שילמה לנתבעת את מלוא התמורה עבור בדיקות שהוזמנו על ידי התובעת (לרבות הבדיקות נשוא המחלוקת) הוגשה על ידי הנתבעת תביעה לתשלום חובה של התובעת. הדיון בשתי התביעות, אוחד.

מטעם התובעת העיד מנהל התובעת. כמו כן העיד הנדסאי בניין העובד בתובעת לעניין היקף הנזק שנגרם לתובעת.

התובעת זימנה למתן עדות את המהנדס מר נעם ליבנה, אשר שימש כ"מפקח עליון" בפרויקט.

מטעמה של הנתבעת העיד מהנדס קרקע ראשי בנתבעת, מר ליסקביץ.

כמו כן, נשמעה עדותם של שני הנתבעים להודעה לצד שלישי.

אין מחלוקת, כי בדיקות השדה הראשונות שבוצעו על ידי הנתבעת באמצעות מ"ד גרעיני לגבי שיעור ההידוק, הצביעו על שיעורי הידוק תקינים, אולם בדיקות חוזרות שנערכו, הצביעו על כך ששיעור ההידוק הינו נמוך מהנדרש.

מתוך הראיות עולה, כי ההבדל בין התוצאות נבע, ככל הנראה, ממספר הבדיקות שבוצעו ומיקומן של הבדיקות.

לטענת הנתבעת, נציג התובעת הוא זה שהורה לבודק לדגום כמות מועטה של נקודות בדיקה וגם קבע את נקודות הבדיקה (בפינות מהודקות של השטח), על מנת לקבל תוצאה חיובית.

על רקע בחינת מכלול העדויות והראיות שהובאו בפניי בית המשפט, ובהעדר עדות של הבודק שביצע את הבדיקות בשטח מטעם הנתבעת, הגעתי למסקנה לפיה האחריות לכך שהבדיקות בוצעו שלא כפי הנדרש, מוטלת במשותף על התובעת ועל הנתבעת.

אינני מקבל טענת הנתבעת לפיה התובעת היתה מודעת לכך שביצעה עבודה שאינה עומדת בדרישות, וחרף זאת המשיכה בביצוע העבודה. אין זה סביר שהתובעת תמשיך בביצוע העבודות, אם היתה יודעת בבירור שהמצע לא מהודק כראוי. סביר להניח, כי במועד מאוחר יותר, ליקוי כאמור היה עתיד להתגלות, ולפיכך לא היה ערך להמשך ביצוע העבודות מתוך ידיעה כביכול על כך שהמצע לא הודק כראוי.

כך גם אינני מקבל את טענת הנתבעת, לפיה נציג התובעת כיוון את הבודק באופן מכוון לנקודות שהודקו היטב, מתוך ניסיון להטות את תוצאות הבדיקות. כאמור, לא היה טעם בהטיה מכוונת של תוצאות הבדיקה, כאשר מדובר בעניין אשר עתיד להתגלות בבוא העת, ודווקא גילויו המאוחר הוא שמסב נזק נוסף.

כמו כן, אינני מקבל את טענת הנתבעת לפיה לא נפל כל פגם בתהליך הבדיקה שכן ניתן להסביר את הפער בין תוצאות הבדיקות באופי המדגמי-סטטיסטי של הבדיקות. הראיות מלמדות, כי מדובר בליקוי משמעותי, ועל כן תהליך הבדיקה, אם היה מבוצע כנדרש, יכול וצריך היה לגלות את הליקוי.

אני סבור, כי נציגי התובעת והנתבעת התרשלו, במשותף, בקביעת מיקום נקודות הבדיקה ומספרן, דבר שהוביל לכך שהבדיקות לא הביאו לגילוי הליקוי, כפי שניתן היה לצפות. על אף שלכאורה, מיקום הבדיקות ומספרן נקבע לפי החלטת מזמין השירות, הרי שבמקרה זה נטען על ידי העד מטעם התובעת, כי הבודק מטעם הנתבעת היה זה שקבע את הכמות ואת המיקום של נקודות הבדיקה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.

 


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>